חשיבות רבה יש לחיבורים חברתיים. מאמר שנתקלתי בו מוצא הקשר בין חיבור חברתי לקוי לחיזוק רגישות לדחייה חברתית והופעת סימפטומים פסיכיאטריים. שווה קריאה על אף היותו באנגלית.

הזמנים השתנו ובימים אלו הילדים עשויים להתמודד עם הקנטות לא רק במסגרת בית הספר אלא גם במרחב הוירטואלי – באינטרנט. כיצד נוכל לתת להם כלים

מודל הנחייה חברתית 4+1 הנחייה, ממוקדת קושי וסבל חברתיפעם חשבתם איך מלמדים חברתית? איך “הופכים” ילד ‘דחוי חברתית’ ל’ילד חברתי’, בעל יכולותחברתיות?האם חשבתם מה מבסס

בשנים האחרונות עולה הצורך בלמידת SEL.בואו נבחן מה הן השפעותיה של למידה חברתית.מהי התרומה של מיומנויות רגשיות חברתיות להישגים בלימודים?מהי הטמעה יעילה של מיומנויות חברתיות

המאמר עוסק בהתמודדות ההורית עם הדחייה החברתית שחווה ילדם.

המאמר הוא סקירה של הספרות על האופי והמבנה של אותן מיומנויות והרלוונטיות שלהן למגוון רחב של תוצאותבחינוך, בכלכלה ובחיים. יש בו גם מסגרת מושגית למחקר

מאמר מעניין שפורסם על השפעת הקבוצה

אסופת פעולות וכלים למנהלי ומנהלות בתי הספר ולצוותיהם על למידה חברתית – רגשית תרגום מאנגלית ועריכה מדעית: גילי לייבושור

מחקרים מראים כי התייחסות חינוכית לנושאים חברתיים ורגשיים תורמת לא רק לאקלים בית  הספר ולשלומות תלמידים אלא גם להישגיהם הלימודיים. כיצד יש להטמיע תכניות  ללמידה

איך נראית, נשמעת ומרגישה למידה חברתית-רגשית? למידה חברתית-רגשית היא גישה מערכתית, וככזו היא עוסקת באופן שבו SEL נמצא בכל הקשרי בית הספר. מאת: גילי לייבושור

התערבויות לטיפוח מיומנויות חברתיות ורגשיות )SEL; learning emotional Social ) והטמעתן במערכת החינוך מאת: מרכז המידע הבין מכללתי, מכון מופ”ת

למידה רגשית־חברתית היא תהליך דינמי ומתפתח ולכן יש חשיבות גדולה להתייחס אליה מתוך נקודת מבט התפתחותית מאת: ד”ר דפנה קופלמן – רובין, המרכז הבינתחומי הרצליה